-חמש דקות לפני המשימה-

כולם היו בחדר הנשקייה והוא היה מאוד מבולגן בשל הניסיונות של הנסיכים להחזיק נשקים שונים ומשונים. ראו גם את חלק מהנסיכים מתלחששים עם נסיכים אחרים, מה שהצביע על הבנתם על מה שהמלך באמת רצה לבדוק. האם הם יכולים להגדיל ראש ולהתחבר למדינות אחרות במקרי מלחמה קשים. בכל מקרה נשארה עוד דקה לתחילת המשימה אז כולם החלו לנוע לכיוון המיועד של תחילת המשימה שם המלך ליטוק יחכה להם יחד עם אוניו. בדרך לשם מינהו פגש בשנית בטאמין "נו אז אתה בטוח שאתה לא תרצה שום עזרה ממני? אתה יודע....בלי להישמע שחצן מידי.... אני די טוב כשזה מגיע ללחימה" מינהו נתן לו מבט ערמומי. טאמין רק האדים מרוב כעס על שיחתם מקודם וענה לו "אתה ממש חוצפן אתה מודע לכך? אם אני אראה אותך בקרב אני אעזור למתחרה שלך להפיל אותך!" והוא שוב רקע ברגלו, מלמל מילות כעס והפנה את מבטו ברוגז כמו ילד קטן "אייש, מישהו פה חמום מוח סך הכול הצעתי עסקה הולמת ביותר אבל כנראה שאתה לא צריך את עזרתי אם זה מה שאתה אומר לפחות" ואז מינהו עקף אותו בריצה קלה לעבר קו ההתחלה. "אויש נו באמת למה הוא נטפל אליי ככה זה ממש מעצבן" הוא שרבב את שפתיו והמשיך ללכת.

כולם היו מוכנים בנקודת ההתחלה עם הנשקים שלהם "כשתשמעו את צליל הגונג שאעשה, תתחילו ישר" המתחרים נעמדו אחד מול השני בשורה, כך שהיו בעצם שתי שורות. כשליטוק פגע בגונג מינהו ברח לכיוון הטירה עצמה עם הגואן דאו (סוג של נשק מי שלא יודע חפשו בגוגל) שהוא בחר מחדר הנשקייה וטאמין רץ לכיוון כניסת הארמון. קי רדף אחריו אך לא ציפה שהדבר החמוד למראה יהיה מאוד בכושר. אחרי שטאמין כמעט הגיע ליעדו הוא פתאום נעצר מה שגרם לבהלה קטנה מצד קי כי עכשיו הוא יודע שהקרב האמיתי אמור להתחיל. טאמין היה טוב בספורט, אפילו טוב מאוד אך פחות טוב בלחימה עצמה בגלל גופו הקטן יחסית לשאר הגברים, אך היה יותר טוב באסטרטגיות מהשאר (טוב, לפחות ממי שהוא מכיר).

בכל מקרה היה לו חץ וקשת כי הוא ידע שיהיו לו סיכויים יותר טובים מאשר אם הוא היה משתמש בחרב, וגם בגלל שהוא מהיר בריצה הוא יוכל לפתח מרחק גדול יותר מהיריב שלו ולהילחם נגדו ממרחק, שזוהי בעצם משמעות החץ ושקת – להילחם ממרחק-.

בצד השני של הארמון מינהו וג'ונגהיון נמצאים בתוך הארמון עצמו דבר שמסכן את שניהם בגלל הכללים ומינהו ידע זאת. שניהם התגוששו וניסו להפיל אחד את השני מהרגליים אך בלי הצלחה רבה, מפני ששניהם היו לוחמים מעולים. זה המשיך כך למשך כמעט שעה, בזמן ששניהם ניסו לא לשרוט או להפיל חפצים כאלו ואחרים בתוך הארמון אך לפתע פתאום ראו זוג אחר שנלחם. אחד מהם התחיל לסגת אבל כשראה את מינהו הוא החל לרוץ לעברו. "שיט הוא בן בריתך?!" מינהו התחיל להתנשף רק מהמחשבה שזה הולך להיות קשה עכשיו וג'ונגהיון רק נתן לו מבט של שביעות רצון. בזמן שהיריב מהזוג האחר בר לקראתו בן זוגו החליט לא לנטוש את הסיטואציה ואולי להפיל את יריבו. בסופו של דבר זה הגיע לקרב של 2 על שתים, רק עוד כמה וזה היה כמו מלחמה רגילה לכל דבר. פתאום, גם היריב שהיה לצידו ניסה להפיל אותו "תראה, אני רוצה שהתחרות הזאת תסתיים כמה שיותר מהר וכבר תכננו את המהלך הזה אז באסה לך" מינהו הרגיש מוקף אז הוא רץ לצד השני של הארמון, מנסה לברוח בכל נפשו.

טאמין בינתיים עדיין עומד על הרגליים למרבה הפלא וקי מנסה לתקוף אותו ככל האפשר. "אוף כנראה שהחץ וקשת לא הייתה הבחירה האולטימטיבית" הוא בכה בתוך עצמו והתחיל לברוח שוב מקי אבל לכניסת הארמון עצמה. אחרי 3 דקות ארוכות עד מאוד הוא פתאום נתקל במינהו אשר גם רץ במנוסה, משום מה שניהם היו נראים מאושרים וברחו לכיוון גרם המדרגות "במנוסה ואתה?" טאמין ניסה לשאול תוך התנשפות עזה "גם אני ועוד משלושה" מינהו החזיר בתשובה קצרה כדי לא לבזבז יותר מידי אויר. "רגע....בוא נעשה להם אמבוש במעלה המדרגות. מה אתה אומר?" מינהו שאל ברצינות הפעם "בסדר. אבל אתה עדיין מעצבן" טאמין מלמל את החלק האחרון. כשהם עוד שנייה הגיעו ליעד.

"ראיתי אותם רצים למעלה! אחריהם!" אבל ראו רק שלושה אנשים מה שאומר שקי הסתתר מהם בטח איפה שהו למטה כדי ליהנות מכל הסצנה בזמן שהם מפילים אחד את השני "הממזר הזה..." מינהו חשב לעצמו. "למזלי לקחתי חבל מחדר הנשקייה אז קח את הקצה השני וכשאני אגיד עכשיו נמתח אותו אבל נצטרך לחתוך בסופו של דבר רק את ג'ונגהיון כי שני האחרים לא יריבים של אף אחד מאיתנו. "אני מאוד מקווה שזה יעבוד על פי מה שאתה אומר..." טאמין פקפק לרגע בתכנית של מינהו, אך למזלם גם היה חשוך יחסית בתוך הארמון כך שהם יוכלו לפחות להסיר דאגה אחת מהלב בקשר למקום המסתור. בינתיים שלושת האחרים נעו בקצב בינוני אל תוך המלכודת וכשהם הגיעו שנייה לפני סוף גרם המדרגות- "עכשיו!" מינהו צעק חזק כשהאדם השני הגיע לקצה גרם המדרגות ושניהם מתחו את החבל ככל האפשר ושלושת האחרים לא הספיקו לחשוב אפילו וכבר נפלו ארצה. מינהו לקח מהר את הנשק שלו ועשה X וידו של ג'ונגהיון. "זה מה שנקרא שיתוף פעולה אמיתי פחדנים חצופים" ובמילים אלו שניהם ירדו בחזרה אבל פתאום קי יצא מבין הצללים.

הוא הצליח להפיל את טאמין מהרגלים אבל לפני שהספיק לשרוט אותו מינהו הגן עליו "לא נראה לי חמודי" הוא התגרה והרחיק אותו עד שטאמין נעמד שוב על רגליו ושניהם היו נגדו כעת. כמובן שאחרי רבע שעה של לחימה אינטנסיבית קי הפסיד ושניהם יצאו עם חיוכים מרוצים על פניהם.

"אתה יודע....אתה לא עד כדי כך גרוע אחרי הכול מינהו. אולי אני אפילו אבטח בך" טאמין ניסה לחייך. "הווו ואו ממש תודה על החצי מחמאה" מינהו השיב בסרקזם כשהוא שוב פעם דוחף אותו קלות עם אצבעו על מצחו של טאמין. "אוף אתה חייב להפסיק עם זה! לא יורדים על אנשים נמוכים! תלמד קצת נימוסים ג'יזס קרייסט!" הוא הדף אותו בחזרה ומינהו פשוט צחק כל הדרך חזרה לנקודת ההתחלה

אחרי כשעתיים ואף פחות כל התחרות עצמה הסתיימה . "נשארנו אם ככה עם שישה מתמודדים מצוינים. בכל מקרה זו הייתה תחרות מעניינת למדי ואני מקווה שלא היו פציעות רבות מידי או מקרי מוות. כמו שאתם בטח מעוניינים לדעת, המשימה הבאה תתקיים רק בעוד כחודש, אז נא לאגור כוחות עד אז. כמובן שיש לכם האפשרות לחזור לארצכם אם אתם רוצים" הוא אמר ונתן לאוניו את זכות הדיבור אחר כך "נקודת ההתחלה של המשימה הבאה היא הכפר שליד, שם תקבלו את הציוד הנדרש ואת השאר נספר ביום המשימה עצמה" אוניו הסביר לכולם והם אחר כך הלכו לדרכם.